הבחנה מעניינת:
דור המדבר, שחי הכי קרוב לאלהים, ושחזה בניסים אדירים, לא האמין בו! אנו קוראים בתורה כי בני ישראל, כמעט בכל המקרים שבהם נתקלו בקשיים רצו לחזור למצרים… וכשמשה עלה להר לארבעים יום עשו להם אל מזהב… וכשהמרגלים חזרו וסיפרו שעלולים להיות קשיים בכיבוש הארץ ויתרו מייד על הרעיון של ארץ זבת חלב ודבש…לעומת זאת, הדורות שמעולם לא חוו נכחות כלשהי של האלהים, (כולל דורנו) מאמינים בו בעוצמה כזו שהם מוכנים להרוג ולהיהרג למענו בלי שום היסוסים; נשאלת השאלה מדוע?
מהיום שהאדם נברא (או מהיום שאכל מעץ הדעת) נוצרה דילמה אצל האלהים: מצד אחד ניתנה לאדם בחירה חפשית בכדי שיוכל להיות חדשני ויצירתי כפי שחשק הבורא, ומצד שני היה צורך, מפעם לפעם, בתדרוך והכוונה. אך בכדי לתדרך ולכוון בצורה אפקטיבית אלהים חייב היה להתגלות במידה מסויימת. וכאן הדילמה; אם לא יתגלה מספיק הם לא יאמינו בו חזק מספיק, אבל אם יתגלה יותר מדי הם יאבדו את יכולת הבחירה החפשית. כשאלהים התקרב לאברהם הוא גרם לו לאבד את היכולת להיות עצמאי. אברהם היה מוכן להקריב את היקר לו מכל ללא כל היסוס או מחשבה… לעומת זאת כשלא התקרב מספיק לבני ישראל במדבר הם עשו את העגל… מסתבר שביחסים בין אלהים לאדם זה ״הכל או כלום״… בכדי שהאדם יאמין באלהים במאה אחוזים חייב להתקיים אחד משני דברים: או שאלהים יגלה הכל, כי נס פה ונס שם אינם מספיקים, או שלא יגלה דבר ויתן לדמיונו של האדם לדמיין שהכל קיים.
שלום שלמה.
ממש אבחנה טובה ודי מדוייקת של יחסי העם היהודי-ריבון העולם.
מאד יפה. מעיד כמה האדם הוא כמו עלה נידף ברוח.
בטוח-לא בטוח. אבל אולי בגלל המאמץ התקשורתי הזה,
יש בנו גם סקרנות יזמות והמצאות, ובכל זאת אמונה גדולה.
שלמה חברי משחר ימי העלומים באל עריש /נחל סיני , כשאני קורא כל דבר מה תורני שאתה כותב , אני מתעודד ומאמין שהשמים הם הגבול , אין לי שום ספק שדווקא אנשים שלא גדלו במסגרת דתית והם נקיים במוחם מדעות קדומות , יכולים הם לראות את המציאות מזווית ראייה שונה ולעתים גם נכונה , אולי צריך לאמץ שיטת הסתכלות זו על כל דבר בחיים , לא להיות בטוח בכל אפשר להשאיר מקום לספק מתוך ידיעה שאפשר גם אחרת , תמשיך לנבוע בסוף נגלה שאתה שלומקנוס על משקל אונקלוס , בהצלחה
יוסף בניטה .
כ 80,90 שנה אדם החושב, מגלה שתודעתו משתנת, מתפתחת ע’פ גרויים שונים מבחוץ כנגד גרויים טבעיים-נשמה ורצון-אישי/פנימי (לעיתים) תורשתי אפילו. לי נראה ש-
התורה נכתבה בכוונה לערפל את ההגיון העובדתי והסיבתי לשאלות כמו מי היה ומה רצה ה’ בזמן דור המדבר ו מי -הוא ומה ירצה היום ? יתכן שמטרת התורה היתה בעיקר לאתגר כל אדם להמשיך לירצות להתפתח מדור לדור לכיוון דעת ובינה.. עד .. לאחרון היום. או אחרית היימים,או ביאת השליח..